החוש השישי.

כולנו מודעים לחמשת החושים שלנו, ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש.

אולם, קיים עוד חוש חשוב לא פחות אלו אנו לא מודעים כמעט.

חוש זה שומר עלינו מפציעות, נפילות, נקעים, פריקות, שחיקת מפרקים ועוד צרות צרורות.

בשונה משאר החושים אותם ניתן רק לחדד, את החוש השישי, ה"פרופריוספציה" ניתן לשפר באופן משמעותי מאוד.

ככל שנגרה את החוש הזה יותר, מערכת ה"פרופריוספציה" תשתפר.

אז מה זו ה"פרופריוספציה"?

בתרגום "התחושה העצמית" היא היכולת שלנו לדעת בכל רגע כיצד ניצבים מפרקי גופנו, כמה עומס יש עליהם, לאיזה כיוון זזים חלקי המפרק ובאיזו מהירות. כל זאת בלי להשתמש בראיה ומבלי שנהיה מודעים לכך.

איך זה עובד?

בסביבת כל מפרק בגופינו נמצאים חיישנים נוירולוגים הממוקמים על מעטפת המפרק, הרצועות, גידי השרירים ואפילו העור. חיישנים אלו מעבירים למערכת העצבים מידע על מיקום חלקי המפרק, המטח על חלקו , לאיזה כיוון נעים החלקים השונים ובאיזו מהירות.

המידע עובר עיבוד מהיר מאוד במערכת העצבים ובעקבות כך זו מקבצת או מרפה את שרירי המפרקים לפי הצורך כך שיגנו על המפרק מפציעה.

דוגמה להמחשה:

עימדו על רגל אחת בעיניים עצומות. גופכם ינסה לשמור עליכם מנפילה. יתכן ותתנדנדו אך לא תפלו. במידת הצורך אתם תחזרו לעמוד על שני רגליים באופן כמעט אוטומטי.

כאשר אתם עושים זאת מערכת העצבים שלכם מקבצת ומרפה את שרירי המפרקים שלכם כך שתשמרו על שווי משקל. המערכת עושה זאת בעקבות מידע שקיבלה מכל מפרק באשר למצבו ומגיבה בהתאם.

אם תעשו את הניסוי הזה יום יום תבחינו שאתם יותר ויותר יציבים ולאורך זמן ארוך יותר.

מה קרה?

כאשר אתם מגרים עת המערכת הפרופריוספתית היא לומדת להתאים את עצמה לפעילות. כלומר, אם תגרו את המערכת הפרופריוספתית שלכם בדרך קבע היא תלך ותשתפר.

מכאן חשיבותה של הפעילות הגופנית הקבועה. לא רק שאתם מתחזקים, שמערכת הנשימה שלכם והלב פועלים טוב יותר, שמצב הרוח משתפר אלה גם שהגוף שלכם יגיב טוב יותר ומהר יותר לשינויים פתאומיים.

זה מונע נפילות, נקעים של הקרסול או הברך, קריעת שרירים, שחיקה מוקדמת של סחוס ועוד.

אז , הכי חשוב...לזוז!